הליכה יחפה – מדוע חשוב לאפשר לילדים ללכת יחפים? הליכה יחפה – מדוע חשוב לאפשר לילדים ללכת יחפים? המערכת החושית היא המערכת העיקרית והראשונית שמציבה את הבסיס לגדילה של מרכזי המוח הגבוהים. אנו מכירים את חמשת החושים הבסיסיים: מגע, טעם, ראייה, שמיעה וריח. באמצעות נתיבים בסיסיים אלה, תינוקות יוצרים קשרים נוירולוגיים ואת תפיסת החיים מחוץ לרחם. שתי מערכות סנסוריות חשובות לא פחות, שאינן בהכרח מוכרות אך, מתחילות לקחת על עצמם תפקיד דומיננטי, כאשר תינוקות מתחילים לתאם תנועות ומפתחים אינטראקציה גדולה יותר עם העולם. שתי מערכות אלו ידועות כמערכת הפרופריוספטיבית (המערכת האחראית על ההתמצאות במרחב) והמערכת הווסטיבולרית (המערכת האחראית על שיווי משקל) Proprioception – היא היכולת לתפוס את התנועה ואת המיקום של גופנו בחלל והיא נוצרת על ידי קולטנים הממוקמים במפרקים שלנו, רקמת חיבור, ובשרירים. כאשר מופעל לחץ או תנועה, המערכת שולחת איתות ישיר למוח ומדריכה כיצד על הגוף להתכוונן. מערכת שיווי המשקל מייצרת איזון ותיאום כמו שינויים במרכז הכובד, יציבה, ואף מאחראית על מנח הראש. כאשר תינוקות משיגים מודעות דרך חמשת החושים העיקריים, הם מתחילים לייצר תנועות מכוונות ובהדרגה לומדים להחזיק את הראש, להתהפך, לשבת, לזחול, ובסופו של דבר להתחיל ללכת. עידוד פעילויות מהנות הממריצות את החושים הבסיסיים הוא כמובן, חשוב לאין ערוך, אך אנו עשויים לזלזל בערך שיש בפעילויות לעידוד המרחב הפרופריוספטיבי ו וסטיבולרי . אחת הדרכים הפשוטות ביותר להניע התפתחות פרופריוצפטיבית ו וסטיבולארית היא לתת לתינוקות שלנו להיות יחפים ככל האפשר! כפות הרגליים הנן אחד החלקים החושיים ביותר בגוף האנושי. כפות הרגליים רגישות למגע, ויש ריכוז גדול של תחושתיות במפרקים ובשרירי כפות הרגליים. למעשה, כפות הרגליים לבדן מכילות חיישנים וקולטנים רבים כמו בעמוד השדרה כולו! אלו חדשות מרגשות, אך אנו חיים בתרבות שבה נעילת נעליים לאורך רוב היום היא הנורמה, ולכן, אנו מעכבים את הקמתם של אותם חיבורים ומסלולים נוירולוגיים חזקים. הורים לעיתים קרובות נועלים נעליים לתינוקות בטרם התחילו אלה ללכת, דבר המונע מכף הרגל את התנועה הרגילה והחקירה החשובה של המסלול עם הפיכתם לניידים. ואז, כשהתינוקות מתחילים ללכת, הם מורגלים לתנועה מוגבלת מעין מחסום בין הסוליות הרגישות של כפות הרגליים והאדמה. בנעילת נעלים החיישנים אינם מורשים להיות מגורים בצורה אופטימלית, והקלט הווסטיבולרי מופר כך שהשרירים והמפרקים בכפות הרגליים לא יכולים להתאים עצמם למשטחים משתנים עליהם הם הולכים . כאשר מותר לילד להיות יחף, מסלולי המישוש שלו חשים את פני השטח, החיישנים/קולטנים מגיבים ללחץ, והמגע עם פני השטח מה שיוצר חוסר איזון קל המשפיע על החיזוק העצבי-שרירי, על האוריינטציה מרחבית, האיזון והתיאום. מובן מאליו שכאשר הילדים משחקים בסביבה קרה או קשה יותר, אנו רוצים להגן עליהם ולשמור על בטיחותם, אך כל דריכה בין אם היא על טלאי רך , עשב, עפר או עלים רטובים, מעודדת תינוקות לגלות עד כמה נהדרת ההרגשה להסתובב סביב עם רגליים עירומות! כתוצאה מכך, אנו מאפשרים להם פלטפורמה מצוינת לפיתוח מרכזי המוח גבוהים האחראיים על שליטה רגשית, פתרון בעיות, שפה, מיומנויות חברתיות, ביטחון עצמי. יתרון נוסף לשמירה על תינוקות יחפים הוא עידוד הנוכחות של המוח והתודעה. כאשר כפות הרגליים הקטנות של התינוקות מרגישות, זזות, מתאזנות על פני השטח ,זהו למעשה סוג של חקירה, אשר מעודד את העברת המידע למוח מן הגירויים המישושיים, תחושתיים, ושיווי המשקל או עיכוב, של הקלט הסנסורי ועוד אחרים. כך נוצר מיקוד ומודעות הליכה ותנועה בחלל; תינוקות מקבלים יותר הכוונה לסביבתם. זהו מסר חשוב גם למבוגרים! לעולם לא מאוחר מדי לעודד את המערכות הללו , הפרופריוספטיביות והווסטיבוליות בגופנו, גם כאשר אנו ממשיכים לפתח קשרים עצביים חדשים, בעודנו מזדקנים. לעתים קרובות, המערכות הפרופריוספטיביות והווסטיבוליות הופכות למעוכבות אצלנו המבוגרים. אנו מאבדים את האיזון והפוקוס בגופינו ובחיינו וכתוצאה מכך עלולים לאבד קשרים עמוקים לסביבה שלנו, לעצמנו ולאנשים אחרים. מתי הייתה הפעם האחרונה שהסרת את הנעליים והלכת יחף בעפר, בעשב, או בשלולית מים? עודדו את עצמכם יחד עם ילדיכם לחקור, לשחק ולהיות חופשיים להניח לעולם לדגדג את החושים שלכם! לא רק שזה מדהים להתחבר באופן אינטימי עם האדמה שמתחת לרגלייך, אבל הליכה יחפה יכולה להחזיר אותך אל ילדותך, שבה אתה יכול לחוות מחדש את העולם כמקום חדש ומרענן … בדיוק כמו תינוקות! « הקודםהבא »
