5 הדברים החשובים ביותר בפאשיה לגוף האדם 

נכתב באנגלית ע"י Brooke Thomas

ייתכן ששמת לב שהמילה "פאשיה" "fascia" (הידועה גם כרקמת חיבור) היא נושא חם עכשיו בכל התחומים הקשורים בגוף. אבל לפני שנגיע ללמה ענייניfascia חשובים, הנה תקציר על הסיבה שזה מקבל כל כך הרבה תשומת לב בימים אלה.
ראשית, רבים חושבים שמשתמשים במילה fascia כעל סתם גרב ניילון מהוללת – פיסה רציפה של רקמה שעוטפת אותנו מתחת לעור. אמנם זה נכון שה fasciaשטחית, אבל גם חשוב להבין שזו רקמה עשירה, רב ממדית היוצרת את ארכיטקטורת הרקמות הרכות שלך.

ארכיטקטורת הרקמה הרכה
מהשכבה השטחית של fascia ("גרב הניילון" ), הארכיטקטורה צוללת עמוק ומעצבת את התאים (נקראים fascicles ), שבעצם יוצרים את השרירים שלך כמו בחלת דבש, מבפנים החוצה . דמיינו איך נראה פלח תפוז אחרי שנגסנו בו ואז ניתן לראות את התאים של המיץ עטופים בנפרד. בדיוק כך גם אנחנו נראים מבפנים! ה-fascia גם מחברת שריר לעצם ( גידים נחשבים חלק ממערכת fascia ) ,ועצם לעצם ( רצועות נחשבות גם חלק ממערכת fascia ) , קולעת את מבנה האיברים, מהווה מצא נוח לחוליות שלך (כן, הדיסקים שלך נחשבים חלק ממערכת זו גם) ועוטפת את העצמות שלך.
אז דמיין לרגע שאתה יכול להסיר את כל חלק שלך שהוא לא fascia . ויהיה לך מודל תלת מיימדי מושלם לאיך שאנחנו נראים. לא רק בדרכים המוכרות של איך היציבה שלך או תווי פנים, אלא גם המיקום של הכבד שלך וצורת הזיג זיג של עצם הבריח שלך, ואיך המעי הגס שלך עטוף. אז אפשר בפירוש להגיד שהיא נמצאת בכל מקום .
למעשה, מתברר שדווקא בגלל שה-fascia נמצאת בכל מקום היא אחת הסיבות שהתעלמו ממנה במשך זמן כה רב. עד לאחרונה היא נתפסה כשקיות אריזה של רקמות רכות ולכן, בניתוחים ללימוד ולמחקר, היו מגרדים וזורקים את רובה בתוך דלי, כך הגופות בניתוחים אלה יכולות היו להיראות בצורה ברורה ולהידמות לטקסטים האנטומיים שמהם אנשים לומדים… Fascia מסכנה, לא מובנת ומוערכת . אווףףף…
למרבה המזל המחקר הצליח להדביק במהירות ולהכיר במה שמתגלה כרקמה חושית ופרופריוצפטיביות להפליא, תקשורתית. מה שחוקרי ה- fascia מגלים די מדהים, לא רק לחנונית fascia כמוני, אלא לכל מי שרוצה להשתמש בגוף שלו בצורה טובה, בריאה. ( כמו למשל, כל אחד מאתנו העוסק באיזושהי פעילות גופנית! ) אז בלי עיכובים נוספים , הנה חלק מהמידע המתהווה על fascia ואיך את/ה יכול/ה להשתמש בו כדי למקסם לא רק הביצועים הספורטיביים שלך, אלא גם סתם היכולת הרגילה הישנה שלך להרגיש טוב בגוף שלך.

1. ה-Fascia היא מערכת נוזלית תחת מעטה מתוח.                                  

למרות שקשה לנו להבין כיצד מבנה תומך יכול להיות מבנה נוזלי – אחרי הכל, אנחנו לא בונים מגדלי בניינים גבוהים מחומרים נוזליים (ג'לטינים). Fascia עסיסית היא fascia מאושרת J. האנלוגיה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא של ספוג.כאשר ספוג מתייבש הוא הופך להיות פריך וקשה. אז ניתן בקלות לשבור אותו  עם קצת מאמץ. עם זאת, כאשר ספוג רטוב היטב הוא נהיה קפיצי וגמיש . אפשר למעוך אותו לכדור קטן ביד וכשנעזוב אותו  הוא יקפוץ בחזרה לגודלו . אפשר לסחוט אותו ולסובב אותו, אבל קשה לשבור.
ברגע שאנחנו מבינים שכך אנו נראים מבפנים, שמירה על ה- fascia שלנו מהתייבשות מקבלת יותר חשיבות. רמת התנועתיות שלנו, האחדות של גופנו והאלסטיות נקבעת במידה רבה על ידי רמת הנוזליות של ה- fascia שלנו. למעשה, מה שאנו מכנים "מתיחת שריר" היא החלקה של סיבי רקמת החיבור (קולגן) ביחד לאורך חלבונים ריריים הנקראיםglycosaminoglycans ( GAG בקיצור) . ה- GAG's , תלוי בכימיה שלהם, יכולים להדביק את שכבות הסיבים יחד כאשר קיים מחסור של מים או שיכולים לאפשר להם להחליק אחד על השני כאשר הם נוזליים. זוהי אחת הסיבות לכך שרוב הפציעות הן פאשיותיות. אם אנחנו "מיובשים" אנחנו שבריריים יותר ונמצאים בסיכון גדול הרבה יותר לשחיקה ,קרע או שבר.
אז לשתות יותר מים , נכון? ובכן, כן ולא. להישאר רווי בנוזלים באמצעות שתייה תמיד חשוב, אבל אם ה- fascia  שלך מיובשת זה דומה יותר לכיווצים קטנים לאורך "הצינורות" שלך (מיקרו-בועיות), ולכן כל המים שנשתה לא ממש יגיעו לרקמות המיובשות ויוצאו החוצה מהגוף בשתן, מבלי שהגיעו לרקמה היבשה. כדי שהנוזלים הנכנסים לגוף יוכלו להגיע לכל פינה ופינה בגוף צריכים קודם כל להרוות בנוזלים את הגוף דרך המיקרו-בועיות. וכדי לעשות את זה , צריך לעבוד דרך הרקמות הרכות שלך כדי להתיר את החתיכות הדביקות האלה.
פגישה עם כל סוג של מטפל העוסק בפאשיה-שריר (myofascial) ("פאשיקום", עיסוי רפואי, אוסטאופטיה רולפינג או צורות אחרות של טיפול מבני אינטגרטיבי,הערת המתרגם ) תעשה את העבודה , אבל אפשר גם לעבוד על זה בבית עם מערך של כלים לטיפול עצמי ב-fascia שלך. אני פחות אוהבת את כלי העיסוי הקשים, שפחות יעילים בפתיחת ה"כיווצים בצינורות" , גליל ספוג מוקצף, כדורי עיסוי רכים בגדלים שונים (, MELT YTU)הם הכלים המועדפים עלי כיעילים לפתיחה והרוויה של הרקמות השטחיות בגופנו (ניתן למצוא בסטודיו נקודת איזון את כל האמצעים המצויינים במאמר זה לרכישה).

2.  הווריאציה חשובה.

גם תנועה מעניקה את הלחות הנדרשת לשמירה על הרקמה , אבל על תנועה להיות מגוונת, כלומר, הגיוון הוא לא רק של התנועות עצמן , אלא גם של הקצב. לא רק שתנועה קבועה באותם מישורים ובאותה צורה תשים אותך בסיכון לשחיקת מפרקים ( דלקת מפרקים ניוונית ), אלה שגם יכולה ליצור התייבשות של ה-  fascia בדפוס מסוים המקבע את יכולת התנועה, ומכאן יצירת רקמות עדינות ושבריריות, שפציעות כל כך אוהבות…
כמו שטום מאיירס , מחנך ויוצר רכבות האנטומיה של הפאשיה (Anatomy Trains) , אומר בסרטון הבא :
https://www.youtube.com/watch?v=wL1ZVarr1R8
" המנוחה היא הדרך בה הרקמות שומרות על רעננותן . כאשר מבצעים פעילות גופנית עצימה אנו מוציאים את מים מתוך הרקמה כמו לדוגמא, באותו אופן שאם דורכים על חוף רטוב, המים נדחפים מהחול וכאשר נרים את הרגל המים יחלחלו בחזרה לתוך החול. את אותו הדבר אנו עושים לרקמות , כאשר מבצעים אימון בעצימות גבוהה מים נדחפים החוצה מתוך הרקמה באותו זמן … ולכן התוכנית [ של משטר האימון שלך ] צריכה לכלול גם מנוחה … כאשר נוריד  את הלחץ מעל הרקמות , כמו ספוג הן ישאבו את המים חזרה ונוכל להיות מוכנים לעוד פעילות גופנית. "

3.  הכל מחובר להכל…

נניח , למשל, שאתה נמצא במטבח שלך והרגל בחדר השינה שלך. זוהי דוגמא של לא להיות מחובר. ניתן גם להבחין שזו יכולה להיות דוגמא שלקוחה מתוך עלילה פוטנציאלית לסדרת הטלוויזיה "דקסטר"… J משהו השתבש בצורה איומה בתרחיש הזה.
בסדר, בסדר , אז אנחנו לא נפלנו על הראש כילדים ואנחנו מבינים שחלקי הגוף אינם ניתן להסרה . אבל בעצם הבעיה נוצרת כאשר אנו חושבים עליהם כעל"מודבקים" / "מחוברים" . הדרך בה כולנו למדנו את האנטומיה של גוף האדם – בין אם היקף הלימוד היה שיר שלמדנו בגן הילדים , או משהו נרחב יותר – אנו תופסים את הגוף האנושי כאילו הוא "מחובר" על ידי גרסאות קסומות של רקמות רכות עם דבק.
בשפה אנטומית, אנו מתארים את כל השרירים כבעלי מוצא (אחז) וכניסה (תחל). כך למשל , שריר התאומים Gastrocnemius ( שריר השוק השטחי ביותר שלנו ) מקורו משני צידי עצם הירך (Femor) ,וסופו בעצם העקב (calcaneus), דרך גיד האכילס . תיאור שכזה גורם לזה להישמע כאילו השריר מודבק או מהודק כדי שיוכל להיות "מחובר" בנקודות המוצא והסיום – כאילו זה דבר נפרד שמחובר על דברים נפרדים אחרים.  אך אם נרצה לתאר יותר ברור ובצורה אמיתית את האנטומיה האנושית נגיד,  ששריר התאומים הופך להיות גיד אכילס (באריגה צפופה יותר עד שהשריר הופך לגיד ) ושלאחר מכן הופך לעצם העקב (על ידי אריגה צפופה עוד יותר עד גיד הופך לעצם).
אני לא מנסה להציק בסמנטיקות של אנטומיה. זה חשוב כי זה נותן לנו הבנה נוחה יותר, שפשוט לא יכול שיקרה משהו ב"חלק" אחד של הגוף שלך ולא תהיה לו השפעה על כל "חלק" אחר של הגוף שלך , אם כי בדרגות שונות של אינטנסיביות. לעתים קרובות בעולמות החנונים של הפאשיה אנו נשתמש בדוגמא, של סוודר הדוק, אם אתה מושך בקצה אחד של הסוודר, אתה יכול לראות את המשיכה עד לקצה השני של הסוודר. לספורטאים, זה יכול להסביר את אפקט הדומינו המפחיד בפרספקטיבה ברורה יותר.
רבים מכם חוו את אפקט הדומינו מבלי שהיה לכם שם עבורו . זה מתחיל כאשר הצוואר שלך נפצע בצליפת שוט קלה בתאונת דרכים קטנטונת שהייתה לך כשהיית בן שש עשרה. אבל אתה בן שש עשרה, אז לא עושים מזה עניין. אתה מתעלם מזה וזה משתפר. אבל ברגע שאתה מתחיל ללמוד באוניברסיטה , פתאום יש לך כאבים מציקים בכתף בכל הקלדה והישיבה הארוכה שאתה נמצא בה. ככל שהשנים עוברות אתה מתחיל לחשוב על עצמך כאדם עם "הכתפיים המכווצות" , ולפעמים יש לך כאב צובט כשאתה מרים את היד שלך. עוד שנים עוברות ואתה עכשיו לא רק "האדם עם הכתפיים המכווצות" אלה גם סובל מגב תחתון מדי פעם ומפתח דורבן בקרסול (plantar fasciitis), שאז אתה מניח שזה חייב להיות בגלל שאתה רץ וכולם אומרים שריצה לא טובה בשבילך… אני יכולה להמשיך, וזה רק רעיון מהיר על קצה המזלג של סוג אחד של השפעה מתוך אינסוף אפשרויות דומינו , אבל אני חושבת שקבלת את הרעיון.
 הדבר הזה שהאדם הזה חווה הוא למעשה קיבוע ארוך ואיטי של דפוס מפצה אשר לא טופל בגוף, אבל בתרבות שלנו אנחנו קוראים לזה , " פשוט מזדקן". הדרך הטובה ביותר למנוע את אפקט הדומינו היא לשמור על הפאשיה (fascia) שלך בריאה, כך ששום דבר לא יתקע ויתערבב בחוטים של "הסוודר" וכך להיות בסיכון נמוך בהרבה לפיתוח דפוסים מפצים אשר, מעצם טבעם, הופכים תמיד להיות גלובליים.

4. קפיציות הרוצה לעזור לך.

מה מקבלים כאשר מוסיפים עסיסיות לחיבור ? קפיציות ! כאשר הרקמה שלך שומרת על הקפיציות הטבעית שלה, אפקט הריבאונד של ה-fascia מאפשר לך להשתמש פחות בכוח השרירים, ועל כן נגיע לאט יותר לעייפותם. רוצה לקפוץ גבוה יותר, לרוץ מהר יותר, ולזרוק רחוק יותר ? שים לב שאתה מזין את איכות האלסטיות של fascia שלך.
לדוגמא, כאשר אתם רצים עם fascia בריאה, ריכוז הכוח שתעביר לאדמה תחזור אליך דרך הרשת הפאשיאתית כולה. זה כאילו שיש בך טרמפולינה קטנה המבצעת את הפעולה. אז ברגע שעשית את הפעלות לשמירת רעננות הרקמות שלך, תרגיש שאתה רוצה לבצע תנועות קופצניות . דוגמאות טובות של איך אפשר לנצל את התחושה הזו היא ריצה, קפיצה בחבל , תרגילי קפיצה מקופסא, kettlebells . כל צורות אומנויות הלחימה מסתמכות על רעיון הקפיץ הפנימי. זו הסיבה שהם כל כך מגניבים .

5. זהו איבר החישה הגדול ביותר והעשיר ביותר של הגוף.

ידיעה קטנה שהתפרסמה ממחקר fascia אחרון הייתה מזעזעת. מתברר שה- fascia היא אחד מאיברי החישה העשירים ביותר שלנו,  התברר כי יש בה פי שש עד עשר פעמים כמות גבוהה יותר של קולטני עצב תחושתיים מבשריר עצמו. למעשה, אפשרי שה-fascia יכולה להיות שווה או ביתרון על הרשתית בעין , שעד כה נחשבה לאיבר החושי העשיר ביותר באדם .
זה עושה את ה-fascia שלנו למערכת של פרופריוספציה (תחושתית) – כמו לדוגמא הידיעה שלנו איפה הגוף ממוקם בחלל, אך כמו גם תזמור חינני של תנועה בכל הגוף. לכן, פאשיה נוזלית וגמישה היא קריטית  לשמירה על הסביבה הטבעית שלך לטובת יציבה ותפקוד תנועתי. ושמירה על הסביבה הטבעית הזו תמנע מבעיות קטנות להפוך לכדור שלג הגדל לבעיות גדולות יותר, ימנעו מפציעות להפוך לבעיות כרוניות הבאות והולכות במהלך החיים וישאירו אותך נייד ופונקציונלי לזמן רב יותר במהלך החיים – תנועה מיטבית, תפיק גם את ההטבות שלה, שחלקן הימנעות מניתוחים לא נעימים והחלפות מפרקים .
בזמן שזה בלתי אפשרי לא להשתמש, לפחות בחלק, מהיכולות התחושתיות של הפאשיה (אלה אם כן סובלים ממחלה כלשהי אשר מפריעה ליכולות אלו),  הדרך להעיר חזרה את כל פוטנציאל התחושתיות של המערכת, כפי שהזכרתי כבר, היא בעזרת תנועתיות מגוונת. באמת להעיר את היכולות הפרופריוצפטיות (תחושתיות), כמו הליכה יחפים (או במינימום כיסוי) על פני משטחים שונים ומגוונים הדורשים שמירה על איזון ושיווי משקל ויוכלו לעורר את התחושתיות שלנו מחדש.
זהו רק קצה קצהו של הקרחון. אבל זה המון שצריך לעכל לעת עתה. אז לך הלאה, אהוב את הפאשיה שלך והתאמן בשמחה.

סימוכין:

1. Thomas W. Findley, MD, PhD, “Fascia Research From a Clinician/Scientist’s Perspective,” International Journal of Therapeutic Massage and Bodywork, (2011).
2. J.C. Guimberteau, “The Sliding Mechanics of the Subcutaneous Structures in Man Illustration of a Functional Unit: The Microvacuoles,” Studies of the Académie Nationale de Chuirurgie (2005).
3. J.C. Guimberteau, “The Sliding Mechanics of the Subcutaneous Structures in Man Illustration of a Functional Unit: The Microvacuoles,” Studies of the Académie Nationale de Chuirurgie (2005).
4. Robert Schleip et al., Fascia: The Tensional Network of the Human Body (Elsevier, 2012), 77.
5. Robert Schleip et al., Fascia: The Tensional Network of the Human Body (Elsevier, 2012), 77.